ברטנורא על משנה מקואות ג׳:א׳

1 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כוּ'. וְלָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה וְנִתְעָרְבוּ. וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁהֵן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֵׁרִין:

2 שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶם שֵׁם פְּסוּל. שֶׁאִם הָיוּ מוֹסִיפִין מַיִם כְּשֵׁרִין בְּכָל אֶחָד עַד תַּשְׁלוּם שִׁעוּר שֶׁל מִקְוֶה, הָיָה כָל אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר:

3 וְנֶחֱלַק לִשְׁנַיִם. וְהוֹסִיפוּ בְכָל אֶחָד מַיִם כְּשֵׁרִים עַד שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם כְּשִׁעוּר מִקְוֶה:

4 פָּסוּל. כָּל אֶחָד מֵהֶן:

5 וְחָסַר אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב. לְאַחַר שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין מְצֻמְצָמִים נֶחְסַר מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב שֶׁל מַיִם:

6 כָּשֵׁר. לְהוֹסִיף עָלָיו מַיִם וּלְהַשְׁלִימוֹ לְשִׁעוּר מִקְוֶה. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁבְּאוֹתוֹ קֹרְטוֹב שֶׁחָסַר, לֹא חָסֵר מְעַט מִן הַשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין:

7 קֹרְטוֹב. חֵלֶק מִשִּׁשִּׁים בַּלֹּג:

8 עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלֹאוֹ. הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בוֹ תְחִלָּה כְּשֶׁנָּפְלוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין:

9 וָעוֹד. מְעַט יוֹתֵר כְּדֵי לְחַסֵּר מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין. כְּגוֹן מִקְוֶה שֶׁהָיוּ בוֹ עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים וְנָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין וְנִתְמַלֵּא אַחַר כָּךְ מֵי גְשָׁמִים, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים סְאָה שֶׁהָיוּ שָׁם תְּחִלָּה, וְעוֹד מְעַט יוֹתֵר, לְמַעֵט שְׁלֹשָׁה לֻגִּין: